חובתם הבסיסית של כל הנבראים בעלי הדעת היא להודות לה' ולהכריז על גדולתו לאורך ציר הזמן. המילה יְהִי משמשת כהוראה מפורשת לכך ששֵׁם ה' צריך להיות מְבֹרָךְ בפי כול, שכן השגחתו על כל פרטי העולם מחייבת לברך אותו על כל הנאה וקיום מצווה. תהילה זו נמשכת לנצח, החל מֵעַתָּה, כלומר בזמן ההווה ומאז שניתנה התורה, וְעַד עוֹלָם, לכל זמן העתיד לבוא.
תהלים, פרק קי״ג, פסוק ב׳
יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהֹוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.