תהלים, פרק קי״ו, פסוק ו׳

האדם מוצא משען מול סכנות החיים דווקא מתוך הפקדת גורלו בידי ה', שהוא שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה המגן על אנשים חסרי ניסיון שאינם מסוגלים להיחלץ מצרה בעצמם. שמירה אלוהית זו מתבטאת גם בהגנה מפני סכנות נסתרות בשגרת החיים ובהשגחה מיוחדת על ילדים קטנים. המשורר בוחר במודע שלא לחפש תחבולות אנושיות אלא לסמוך על רחמי ה', וכאשר הוא מעיד דַּלֹּתִי, הוא מתאר מצב של חולשה גופנית או ענווה עמוקה. ייסורים והקטנה עצמית אלו הם למעשה הדרך שבה ה' שומר עליו מחטא, ובזכותם הוא ניצל מגזירות קשות וזוכה לישועה השלמה, ולכן הוא בטוח כי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ.