מילות התפילה אל ה' בעת צרה אינן נאמרות מן השפה ולחוץ, אלא נובעות מתוך אמונה פנימית וביטחון מוחלט, ולכן מצהיר הדובר הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר. תחושת אמונה זו התגבשה דווקא מתוך המצוקה, שכן אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד, כלומר הייתי שרוי בייסורים כבדים ובהכנעה שמירקו את נפשי. במבט לאחור, הדובר מבין כי דברי הייאוש שאמר בעבר לא נבעו ממחשבה צלולה, אלא מאותו עינוי קיצוני שחווה. לחלופין, ניתן להבין את המילה עָנִיתִי מלשון מענה ודיבור, וכך הפסוק מבטא חשבון נפש שבו הדובר מצהיר שכעת הוא מאמין באמת בדבריו, בניגוד לעבר שבו נחפז לחרוץ משפט ודיבר כזבים.
תהלים, פרק קי״ו, פסוק י׳
הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.