ההודיה על ההצלה האלוהית מתבטאת במעשה פיזי של הבאת קורבן ובפעולה מילולית של פרסום הנס. המשורר מבטיח כי לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, קורבן המוקדש להודאה על הישועה כדוגמת ההצלה הלאומית מיד סנחריב, ויש הרואים בכך אף נדר להבאת קורבן נוסף על עצם הזכות שניתנה לאדם להודות לה'. השלמת ההודיה היא בהכרזה וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, המבטאת פנייה לה' בתפילה פומבית. המשורר מזמין את ההמונים להיות נוכחים עמו בשעת הקרבת הזבח, כדי לפרסם את הנס ברבים ולקרוא לכלל בני האדם להכיר את ה' ולעבוד אותו.
תהלים, פרק קי״ו, פסוק י״ז
לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.