מתוך ביטחון בה' שהצילו פעמים רבות מצרותיו, המשורר מודה לו על כך ששלף והוציא אותו משלוש סכנות. תחילה הוא מציין כי ה' עשה זאת כאשר חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת והציל אותו מגזרת מיתה ודאית, ובעקבות זאת ניצלה גם אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה, שכן נמנע ממנו בכי הייאוש של אדם שסופו קרב. לבסוף מודה המשורר על הצלת רַגְלִי מִדֶּחִי, כלומר שמירה ממכשול. הצלה זו מתבטאת פיזית כמניעת גלות ונדודים, רוחנית כשמירה מסטייה מדרך הישר, או אף כהבטחה עתידית שלאחר המוות ה' לא ידחה את גופו החומרי של האדם.
תהלים, פרק קי״ו, פסוק ח׳
כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.