גולי ישראל נושאים תפילה לה' שיסיים את גלותם וישיב אותם למקומם, באומרם שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ. מתוך עייפות וצמא לישועה, הם מדמים את מציאות החורבן לארץ חרבה, ואת הגאולה לזרמי מים כבירים השוטפים בחוזקה אדמה יבשה כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. כשם שנחלים באזור הדרום החם מתמלאים בשיטפון פתאומי ללא כל סימן מקדים, כך הם מייחלים לישועה מהירה ומוחלטת שלא תתרחש בהדרגה. גאולה מפתיעה זו תרווה את העם ותפיח בו חיים, כך שייאושם מחשש הכיליון בגלות יהפוך באחת לשמחה עצומה.
תהלים, פרק קכ״ו, פסוק ד׳
שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־[שְׁבִיתֵ֑נוּ] (שבותנו) כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.