קרה לכם פעם שהייתם בצרה גדולה, קראתם לעזרה, והרגשתם שפשוט לא שומעים אתכם? כך בדיוק הרגיש דוד המלך כשהוא ברח מהאויבים שלו והיה נתון בסכנה. מתוך הקושי הזה הוא מחבר מִזְמוֹר לְדָוִד, שהוא בעצם תפילה וזעקה אישית ממעמקי הלב אל ה׳.
דוד מבקש מה׳ שלא ישכח אותו ושלא יסתיר ממנו את פניו. בדרך כלל, כשה׳ מסתיר את פניו זהו עונש לאנשים שחטאו, אבל דוד חושש ממשהו אחר. הוא דואג שאם ה׳ לא יעזור לו להינצל מהאויבים, האנשים מסביב יראו זאת ויחשבו בטעות שה׳ פשוט שכח אותו או לא יודע מה עובר עליו. לכן הוא מתפלל ומבקש מה׳ להראות לכולם שהוא עדיין איתו, שומר עליו מקרוב ולא עוזב אותו.