השגחתו של ה' על המין האנושי היא תמידית, וגם כשהוא נסתר מעיני הבריות, הוא בוחן את מעשיהם כדי לגלות מי מהם מבקש את קרבתו. ההתבוננות מִשָּׁמַיִם היא דרך משל, שכן ה' יודע את הכול ונמצא בכל מקום, אלא שהשמיים מייצגים את מקום כבודו העליון [אבן עזרא]. למרות עליונותו והיותו נסתר, הוא משגיח מקרוב על הנעשה בארץ [רד"ק].
פעולת הראייה המבוטאת במילה הִשְׁקִיף משמעותה הבטה [מצודת ציון]. מטרת הבטה זו היא לבחון את מעשיהם של בני האדם [מצודת דוד]. מנגד, יש הסבורים כי השקפה זו נושאת אופי של פורענות, שבה ה' מביא צרה על העם באמצעות הנבל שהוזכר קודם לכן, כדי לבחון האם בעת משבר יימצא מי שיחזור לדרוש את ה' שאותו הנבל הכחיש [אלשיך].
המין האנושי מכונה כאן בְּנֵי אָדָם כדי להדגיש את סכלותם, המוניותם והיעדר החכמה שבהם [מאירי]. מתוך המון זה, ה' מחפש לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים. כלומר, הוא תר אחר אדם אחד לפחות שיתבונן במציאות [ביאור שטיינזלץ], ימחה כנגד מעשי הרשע [מצודת דוד], ויגיע להכרה ברורה כי יש אלוהים השופט את הארץ [רד"ק, מצודת דוד]. דרישת ה' זו אינה יכולה להיות מן השפה ולחוץ או לנבוע מתוך בורות, אלא עליה להיות חיפוש אמיתי ועמוק המבוסס על שכל, חכמה והבנת האמת [מלבי"ם].