התהפכות הגורל של הרשעים מגיעה לשיאה כאשר הם מוכים באימה פתאומית, מתוך הבנה שה' נוכח ופועל למען הצדיקים. רגע השבירה של אותם אלה שהתגאו ופגעו בעם ישראל מתרחש כאשר המציאות טופחת על פניהם והם מבינים את ההשגחה העליונה.
המילה שם מצביעה על המיקום או התזמון של אותה אימה. יש המפרשים כי הכוונה היא למקום שבו הרשעים הפגינו את גאוותם וגדולתם [רד"ק], או דווקא במקום שבו עשקו ופגעו בעם ישראל בעבר [אבן עזרא]. מנגד, יש המסבירים כי מדובר ברמז לזמן או למקום אחר לחלוטין [ביאור שטיינזלץ].
באותו מעמד, הרשעים פחדו פחד (כאשר האות פ"א במילה פחד נהגית ללא דגש, כפ"א רפה [מנחת שי]). אף שהפועל כתוב בלשון עבר, משמעותו היא עתידית, כלומר הם עתידים לפחד [רד"ק]. פחד זה נופל עליהם כאשר הם מבינים כי אלהים בדור צדיק, כלומר שה' נמצא בעזרתם של הצדיקים ומתגלה אליהם [רד"ק, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים חלוקים בשאלה לאיזה אירוע היסטורי רומז פחד זה, ומי הוא אותו דור צדיק שבזכותו באה ההצלה. גישה אחת קושרת את הדברים למפלת מחנה סנחריב בירושלים. לפי פירוש זה, נבוכדנאצר נכח באותו אירוע וניצל, ולכן חווה את הפחד העצום על בשרו. ה' עזר לישראל באותה עת משום שהיה זה דור צדיק, בניגוד לדור החוטא של ימי נבוכדנאצר מאוחר יותר, שלא זכה להצלה דומה [מצודת דוד].
גישה אחרת ממקמת את הדברים בגלות בבל, ורואה בהם רמז נבואי לאימה שתקפה את בלשאצר מלך בבל כשראה את הכתובת המסתורית על הקיר, ולטירוף שאחז בנבוכדנאצר כשגורש מחברת בני אדם [רש"י, מאירי]. לפי כיוון זה, הדור הצדיק שעמד לזכותם של ישראל הוא דורו של יהויכין [רש"י], או דניאל וחבריו [מאירי].
גישה שלישית מוצאת במילים אלו רמז לימי הפורים, ומסבירה כי הפחד נפל על אויבי היהודים בזכות צדיק הדור, הלא הוא מרדכי היהודי [אלשיך].