תהלים, פרק קמ״א, פסוק ו׳

Psalms 141:6Sefaria

נִשְׁמְט֣וּ בִֽידֵי־סֶ֭לַע שֹׁפְטֵיהֶ֑ם וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ׃

המילה נִשְׁמְט֣וּ מתפרשת מלשון נפילה, עזיבה או תזוזה ממקום למקום [מצודת ציון, רד"ק, אבן עזרא], והביטוי שֹׁפְטֵיהֶ֑ם מכוון למנהיגי העם, שריו או דייניו [מלבי"ם, שטיינזלץ]. מתוך כך, נחלקו הפרשנים האם הפסוק מתאר אירוע היסטורי קונקרטי מחיי דוד המלך, משל מוסרי על טבע האדם, או אזהרה לעתיד.

הגישה המרכזית בקרב חלק מהפרשנים קושרת את הפסוק למאורע ההיסטורי של דוד המלך במדבר מעון. לפי פירוש זה, שֹׁפְטֵיהֶ֑ם הם שריו של שאול המלך ששפטו את דוד כמורד במלכות. הפסוק מתאר כיצד שרים אלו נִשְׁמְט֣וּ בִֽידֵי־סֶ֭לַע, כלומר נעצרו והופרדו מדוד על ידי "סלע המחלקות", ובכך ניצל דוד ממוות. בהמשך לכך, וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ מתייחס לדברי הפיוס הנעימים שאמר דוד לשאול לאחר מכן, למשל כשחס על חייו במערה או כשלקח את חניתו, שהוכיחו כי אין פניו למרד [מצודת דוד, מלבי"ם, מצודת ציון]. ברוח דומה, מוסבר כי דוד מדגיש שאינו גורם לאיבה, אלא משתדל לפעול בדרך הטובה והנעימה ביותר גם כלפי רודפיו ומנהיגיהם [שטיינזלץ].

לעומת הממד ההיסטורי, גישה אחרת מפרשת את הפסוק כמשל מוסרי. הביטוי בִֽידֵי־סֶ֭לַע אינו מתאר הר פיזי, אלא מסמל את יצר הרע ו"לב האבן" הקשה כסלע. מנהיגי הרשעים נשמטו מדרך הישר ונפלו בידי קשי עורפם, ולכן, למרות שהם שומעים את דברי התוכחה והמצוות הנעימים של ה' – וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ – הם מסרבים לשוב מדרכם הרעה [רש"י, מאירי].

כיוון פרשני נוסף רואה בפסוק קללה ונבואה לעתיד. הפועל נִשְׁמְט֣וּ מתפרש כאן בלשון עתיד: מנהיגי הרשעים, שמחזיקים את העם בדרך רעה, עתידים להישמט ולהיזרק מצוקי הסֶ֭לַע אל מותם. רק לאחר מפלתם הקשה, הם ישמעו ויבינו כי דברי התוכחה היו נכונים ונעימים, ויחדלו ממעשיהם הרעים [רד"ק, מאירי].

לבסוף, ישנה מסורת מדרשית הקושרת את הפסוק למשה ואהרן, שהם שֹׁפְטֵיהֶ֑ם של ישראל. מנהיגים אלו נשמטו מזכותם להיכנס לארץ ישראל בגלל חטא הכאת הסֶ֭לַע [רש"י, אלשיך]. לאור עונשם החמור של משה ואהרן על כך שדיברו קשות לעם, מוסבר כי דוד לומד מכך לקח: מכיוון שה' מקפיד על כבוד בניו, דוד נמנע מלדבר אליהם קשות, ובוחר לפנות אליהם רק בדברי חיבה – וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ [אלשיך]. מנגד, יש המסבירים כי דורו של דוד היה עקשן בדומה לדור המדבר שגרם למותם של משה ואהרן על ידי הסלע, ואף על פי כן, גם כשהם שומעים דברים נעימים, אינם חוזרים בתשובה [רש"י].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.