קרה לכם פעם שמישהו כעס עליכם מאוד, אבל במקום לכעוס בחזרה, בחרתם לענות לו בצורה רגועה ונעימה? דוד המלך היה בדיוק במצב כזה. הוא נאלץ לברוח משאול המלך ומאנשיו שרדפו אחריו. האנשים החשובים האלו, שהיו השרים והמנהיגים של העם, נקראים כאן שֹׁפְטֵיהֶ֑ם.
באחד הימים, כשהרודפים כמעט תפסו את דוד במדבר, קרה דבר מיוחד. הם נִשְׁמְט֣וּ, כלומר נעצרו, עזבו את המקום ונפרדו מדוד, בגלל סלע גדול שעמד ביניהם. הסלע הזה מוזכר במילים בִֽידֵי־סֶ֭לַע. בזכות אותו סלע, דוד ניצל ברגע האחרון.
אחרי שדוד ניצל, הוא לא ניסה להחזיר רעה לרודפיו. להפך, כשהייתה לו הזדמנות, הוא פנה לשאול המלך ודיבר אליו דברי פיוס יפים ומרגיעים, כדי להוכיח לו שהוא לא מורד בו. על כך דוד אומר וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ. דוד מלמד אותנו שגם ברגעים קשים, הוא בוחר בדרך טובה ומשתמש במילים נעימות שמביאות שלום.