תהלים, פרק קמ״ג, פסוק ז׳

האם קרה לכם פעם שהייתם כל כך עייפים וחלשים, שהרגשתם שאין לכם כוח אפילו לעשות עוד צעד אחד קטן? כאן אנחנו פוגשים אדם שנמצא בסכנה גדולה ומרגיש ממש כך. הוא פונה אל ה' ומבקש מַהֵר עֲנֵנִי, כלומר, תענה לי ותעזור לי מיד, כי אני לא יכול לחכות אפילו עוד רגע אחד. הוא מסביר שכָּלְתָה רוּחִי, שזה אומר שהכוחות שלו נגמרו לגמרי. הוא מרגיש כאילו נגמר לו האוויר לנשימה מרוב קושי ומרוב שהוא כל כך מחכה ומצפה כבר להינצל. מתוך החולשה הזו הוא מתחנן ואומר אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. הוא בעצם מבקש מה' לא להעלים ממנו את המבט ולהמשיך להשגיח עליו. הוא יודע שהחיים שלו תלויים בעזרה הזו, ואם ה' יעזוב אותו אפילו לשנייה אחת, הוא אומר וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר, כלומר, הוא לא יצליח לשרוד ויהיה חלילה דומה לאנשים שכבר מתו וירדו אל הקבר.