המשורר מצהיר כי תהלת ה' ידבר פי באופן נצחי, שכן כשם שגדולת האל היא אינסופית כך גם שירתו לא תיפסק לעולם. במדרגה רוחנית זו, עצם הדיבור והזכרת השבח ממשיכים שפע לעולם באופן טבעי וללא צורך בבקשות אישיות. לצד ההודיה הפרטית מייחל המשורר שגם ויברך כל בשר את ה', כאשר הכוונה המרכזית היא לבני האדם המסוגלים לכך, ויש הסבורים שהכוונה לכלל היצורים החיים. בעוד שהמשורר מהלל את ה' בעצמו, שאר האנושות תברך את שם קדשו, כלומר את פרסומו בעולם המשתקף דרך הטוב שיקבלו או מתוך הצדקת הדין. חזון כלל אנושי זה עתיד להתממש בשלמותו לעולם ועד בימות המשיח ובתחיית המתים, אז יתאחדו כולם להכיר באל.
תהלים, פרק קמ״ה, פסוק כ״א
תְּהִלַּ֥ת יְהֹוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר־פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כׇּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קׇדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.