תהלים, פרק קמ״ה, פסוק ו׳

בני האדם יֹאמֵרוּ ויכריזו על וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ, כלומר על הכוח והחוזק של מעשיו העצומים והמפחידים של ה', מתוך התמקדות ביראה מפני הדין והעוצמה הנוקשה. לעומתם, המשורר מעיד על עצמו וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה, ובוחר להפיץ דווקא את הצד הרחום והאוהב של ה' שעבר במסורת לאורך הדורות. הוא מבין שגם המעשים הנוראים ביותר נובעים ממידת החסד ונועדו להיטיב, ומטרתו להראות להמון כיצד דין ורחמים משולבים יחד. תפיסה זו משתקפת גם במילה וּגְדֻלָּתְךָ שנכתבת ברבים ונקראת ביחיד, כדי ללמד שכל הגילויים המגוונים של גדולת ה' נובעים בסופו של דבר ממקור אחד ויחיד.