תהלים, פרק קמ״ה, פסוק ט״ו

Psalms 145:15Sefaria

עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃

התלות של כלל הנבראים בה' היא מוחלטת, שכן הוא לבדו זן ומפרנס את עולמו. עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, כלומר נושאות עיניים בתקווה ובציפייה אל מקור השפע, כאשר בעלי החיים מונעים מתוך טבעם ואילו בני האדם מכוונים את תקוותם מתוך מודעות ורצון לדבקות רוחנית בה'. בתגובה לציפייה זו, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בהשגחה פרטית ואישית. המזון מוענק בְּעִתּוֹ, מילה בלשון יחיד המדגישה כי כל אדם וכל מין בטבע מקבלים את פרנסתם המיוחדת בדיוק בזמן הנכון, ובמידה המדויקת הנדרשת לקיומם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.