תהלים, פרק קמ״ו, פסוק א׳

Psalms 146:1Sefaria

הַֽלְלוּ־יָ֡הּ הַֽלְלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהֹוָֽה׃

קריאה פומבית להמון העם פותחת את המזמור במילה הַֽלְלוּ־יָ֡הּ, המבטאת הודאה כללית על חסדי ה', ביטחון בכוחו וראייה נבואית של קיבוץ הגלויות. לאחר מכן המשורר פונה אל עולמו הפנימי ומורה: הַֽלְלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהֹוָֽה. זוהי דרישה מהנפש להודות על הטובות הפרטיות שקיבלה, להשתדל להשיג את כבוד ה', ולהללו יחד עם הציבור וגם כשהיא עומדת לבדה. בעוד שהציבור הרחב נקרא להלל את השם החלקי, שכן שם ה' אינו שלם עד שיינקם מעמלק, נפש המשורר נדרשת להלל את השם המלא משום שהיא יונקת מנפשו של אדם הראשון שהיה הראשון לקרוא לה' בשמו השלם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק קמ״ה
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.