אנשי צבאו של המלך מלווים אותו לקרב בקריאת עידוד, ומבטיחים נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ: נשיר ונשמח על הצלתך ועל ישועת ה' עצמו. שמחה זו מתחילה עוד בטרם היציאה למערכה, מתוך אמונה עמוקה בניצחון המובטח. הלוחמים מכריזים וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, ומצהירים שיתלכדו ויניפו דגלים שיישאו אך ורק את שם ה', מתוך הכרה שהוא שר הצבא ההולך בראש המחנה. בזכות העמדת כבוד ה' במרכז, הם חותמים בברכה יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ, מתוך ביטחון שהאל ייענה לבקשות המלך המפורשות, ואף יעניק לו שפע וכוח מעבר למה שידע לבקש.
תהלים, פרק כ׳, פסוק ו׳
נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה כׇּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.