תהלים, פרק כ״א, פסוק י״א

עונשם של הרשעים, כדוגמת עמלק, הוא השמדה מוחלטת בידי ה', דוד המלך או מלך המשיח, אשר אליו מופנית הבקשה כי הוא תְּאַבֵּד ויכחיד את האויבים. עקירה זו תכלול את פִּרְיָמוֹ, כלומר בניהם וצאצאיהם, שיימחו מֵאֶרֶץ מבלי להותיר זכר, כשהמילים וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם כופלות את הרעיון להדגשת מוחלטות ההשמדה. מנגד, יש הרואים בכפילות זו הבחנה בין צאצאים בגילים שונים שלא לקחו חלק במעשים הרעים של אבותיהם. לפי גישה זו, פִּרְיָמוֹ מכוון לבנים הגדולים ואילו וְזַרְעָם מתייחס לבנים הקטנים, כשעל כולם נגזר למות באופן מהיר כדי לחסוך מהם ייסורים מתמשכים.