עונשם הכבד של האויבים נובע מעצם כוונתם הזדונית להפנות את איבתם כלפי ה'. כִּי נָטוּ פניהם להתארגן ולחבור יחד כדי לעשות רָעָה, והפנו את מאבקם עָלֶיךָ, כלומר כלפי ה' בעצמו, שכן המורד במלך דוד נחשב למורד בה'. הם חָשְׁבוּ מְזִמָּה להעביר את דוד ממלכותו, אך תכנון זה נותר במחשבה בלבד שכן בַּל יוּכָלוּ להוציאו אל הפועל. על אף כישלונם הם נענשים על עצם הרצון להרע, ויש המפרשים מנגד כי המזימה הייתה כה חצופה, עד שבתחילה חשבו האויבים שלא יוכלו כלל להעלותה על הדעת אך לבסוף ביצעו אותה בפועל.
תהלים, פרק כ״א, פסוק י״ב
כִּי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֝זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.