חשבתם פעם מה קורה כשמישהו מתכנן תוכנית רעה, אבל בסוף לא מצליח לבצע אותה? האם עצם המחשבה הופכת אותו לאשם? כאשר אויביו של דוד המלך רצו לפגוע בו, הם התארגנו והפנו את כל הכוח שלהם למטרה הזו, וזה מה שמסבירות המילים כִּי נָטוּ. אבל המילה עָלֶיךָ מגלה לנו שהמאבק הזה היה הרבה יותר חמור ממה שנדמה. מי שמנסה להילחם בדוד המלך, בעצם מתנהג בחוצפה כאילו הוא נלחם בה׳ בעצמו.
האויבים ישבו וחָשְׁבוּ מְזִמָּה, כלומר תכננו תוכנית רעה בסתר כדי לקחת מדוד את המלוכה. למרות כל התכנונים שלהם, המילים בַּל יוּכָלוּ מספרות לנו שהם פשוט לא הצליחו. הם לא יכלו להוציא את התוכנית שלהם אל הפועל, והכל נשאר רק בתוך הראש שלהם. ובכל זאת, הם נענשים. הסיבה לכך היא שעצם הרצון הרע שלהם והחוצפה העצומה לצאת נגד ה׳, הם חמורים מאוד, גם אם בסופו של דבר המזימה שלהם נכשלה לחלוטין.