ה' נטע באדם שמחה פנימית ורוחנית הגדולה הרבה יותר מאושרם של ההמונים כאשר דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם, כלומר ענבי היין שלהם ויינם, רָבּוּ. בכך שנָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, עשה ה' חסד עם האדם והעניק לו לב טוב המאפשר לו לשמוח בהצלחת יריביו ללא קנאה. בנוסף, השפע החומרי של הרשעים אינו מייאש אותו, אלא משמש מקור לתקווה כי שכרם העתידי של עושי רצון ה' יהיה גדול לאין שיעור. במובן הלאומי, התרבות התבואה מסמלת את סיום הרעב, המאפשר לעם לשכון לבטח ללא תלות במזון מארצות זרות.
תהלים, פרק ד׳, פסוק ח׳
נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.