תהלים, פרק מ״א, פסוק ב׳

קרה לכם פעם שחבר טוב לא הגיע לבית הספר כי הוא היה חולה, והחלטתם לבקר אותו ולשמח אותו? כשאנחנו עוזרים לאדם חלש או חולה, שאותו התנ"ך מכנה דָּל, אנחנו עושים מעשה מיוחד וחשוב מאוד. המילה מַשְׂכִּיל מתארת אדם שלא רק חושב על עצמו, אלא עוצר, שם לב למי שזקוק לעזרה, ובא לבקר אותו. הוא בודק מה החולה צריך, עוזר לו בכל מה שאפשר, ומדבר איתו מילים טובות כדי לנחם ולעודד אותו. ה' רואה את המעשים הטובים והחמים האלה, ומבטיח לאותו אדם שכר מיוחד. בְּיוֹם רָעָה, כלומר בזמן שבו לאותו אדם יהיה קשה או כשהוא יעמוד בפני צרה, יְמַלְּטֵהוּ ה'. ה' ישמור עליו, יעזור לו ויציל אותו, בדיוק כפי שהוא ידע לעזור ולהיות שם בשביל אחרים כשהם היו זקוקים לו.