קרה לכם פעם שמישהו התנהג אליכם בנחמדות, אבל הרגשתם שבלב שלו הוא ממש לא מתכוון לזה? תארו לעצמכם אדם חולה ששוכב במיטה, ומישהו מגיע לבקר אותו. המבקר הזה וְאִם־בָּא לִרְאוֹת, כלומר הוא מגיע לביקור חולים, אבל לא כדי לעזור או לנחם. הוא פשוט בא כדי להסתכל על החולה ולראות אותו בסבלו.
בזמן הביקור, אותו אדם שָׁוְא יְדַבֵּר, הוא אומר דברי שקר וצביעות. הוא מעמיד פנים שמאוד אכפת לו, מציג את עצמו כחבר ואומר מילים יפות, אבל הלב שלו בכלל לא שם. בזמן שהוא יושב בחדר מול החולה, לִבּוֹ יִקְבָּץ־אָוֶן לוֹ. בגלל שהוא לא יכול להראות את הפנים האמיתיות שלו, הוא אוסף ואוגר בשקט את המחשבות הרעות בתוך הלב, ורק בוחן כמה החולה חלש.
ואז, ברגע שהביקור נגמר והוא יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר, הוא מוציא החוצה את כל הרוע שאגר בלב. הוא הולך לאנשים אחרים שלא היו בחדר, מרכל איתם ומפיץ שמועות רעות על מצבו הקשה של החולה.