מול ייסוריו של החולה, מתגלה רשעותם וזדונם של שונאיו המצפים למפלתו. בעוד שמבקרים אוהבים ומשכילים משמיעים דברי נחמה, האויבים עושים את ההפך הגמור ומנבאים רעות על מצבו [רד"ק, אבן עזרא].
המילים אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מתפרשות על ידי רוב הפרשנים במשמעות של אמירת דברים רעים "על אודותיי" או "בעבורי", תוך הפצת בשורות קשות לאחרים על חומרת המחלה [אבן עזרא, מאירי, ביאור שטיינזלץ]. יש המפרשים כי האויבים פשוט מכריזים שהרע כבר מוכן ומזומן לבוא עליו [מצודת דוד]. מזווית עמוקה יותר, אמירה זו מבטאת את יחסם של האויבים למשמעות הסבל; הם תולים את ייסורי החולה בעוונותיו שלו, ומסרבים לראות בו צדיק שחוליו נועד לכפר על בני דורו [אלשיך].
מתוך רוע זה, הם מוסיפים ושואלים מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ. מכיוון שהחולי מתארך בעיניהם, הם מתאווים, מייחלים ומצפים שיום מיתתו יקרב במהירות [רד"ק, מצודת דוד, מאירי]. איחול זה אינו מסתכם רק במוות הפיזי, אלא מבטא תקווה שיזכה לגורלם של הרשעים הגמורים, שאפילו זכר שמם אובד ונמחה לחלוטין לאחר פטירתם [אלשיך].