תארו לעצמכם מצב שבו אתם מרגישים חלשים או זקוקים לעזרה, ודווקא החבר הכי טוב שלכם, זה שאתם הכי סומכים עליו בעולם, מאכזב אתכם. זה בדיוק הכאב הגדול שמתואר כאן. דוד המלך משתף אותנו בתחושה קשה של פגיעה מאדם קרוב. הוא קורא לאותו אדם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי. הכוונה היא לחבר שהציג את עצמו כאוהב, מישהו שדוד סמך עליו בעיניים עצומות ואפילו דאג לו ונתן לו לאכול משולחנו. אבל במקום לעזור לדוד בשעת משבר, אותו חבר הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב. המילים האלה מציירות לנו תמונה של אדם שמרים את כף הרגל שלו, את העקב, כדי לדרוך על מישהו שגם ככה נמצא למטה. כלומר, החבר הקרוב התנשא עליו וניצל את החולשה שלו כדי לפגוע בו ולרמוס אותו, דווקא ברגע שבו הוא היה הכי זקוק לתמיכה.
תהלים, פרק מ״א, פסוק י׳
גַּם־אִ֤ישׁ שְׁלוֹמִ֨י ׀ אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֭וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.