קרה לכם פעם שהייתם חולים ונשארתם לשכב במיטה, וכל מה שרציתם זה שמישהו יגיד לכם מילה טובה שתעודד אתכם? תארו לעצמכם מצב הפוך לגמרי. המשורר שוכב חולה במיטתו, אבל במקום לקבל מילים חמות, האויבים שלו עומדים מסביב ולוחשים עליו דברים רעים. הם אומרים שפגע בו דְּבַר בְּלִיַּעַל, שזו מחלה קשה מאוד או עונש כבד על דברים לא טובים שעשה בעבר. הם מתארים שהחולי הזה יָצוּק בו, כלומר המחלה ממש נשפכה לתוך הגוף שלו ונדבקה אליו חזק כמו אבן. האויבים כל כך רוצים ברעתו, עד שהם מכריזים שוַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא יוֹסִיף לָקוּם, כלומר הם בטוחים ומקווים שהחולה ששוכב עכשיו חלש במיטתו, כבר לא יצליח להבריא לעולם ולא יקום ממנה.
תהלים, פרק מ״א, פסוק ט׳
דְּֽבַר־בְּ֭לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא־יוֹסִ֥יף לָקֽוּם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.