קרה לכם פעם שהרגשתם עצובים או מיואשים, ופשוט התחלתם לדבר עם עצמכם כדי להתעודד? זה בדיוק מה שעושה כאן המשורר. הוא מנהל שיחה אישית עם הנפש שלו, כדי לעזור לה לצאת מהעצבות ולחזור לקוות. הוא פונה אל הנפש ושואל אותה מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וגם מַה תֶּהֱמִי עָלָי. כלומר, למה את כל כך שפופה, עצובה וחסרת מנוחה בגלל המצב הקשה והגאולה שמתעכבת? השאלה הזו היא בעצם מסר לכל עם ישראל, שקורא לנו לא להתייאש. במקום לשקוע בעצבות, הוא נותן לנפש הוראה: הוֹחִילִי לֵאלֹהִים. המשמעות היא לצפות ולקוות לה׳. הוא מזכיר לעצמו שעלינו לבטוח בה׳ לגמרי ולסמוך עליו שיקיים את הבטחתו. המשורר כל כך בטוח שהעזרה בדרך, עד שהוא אומר כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ. הוא יודע שעוד יגיע היום שבו הוא יודה לה׳, ועצם ההכנה והנכונות שלנו להגיד תודה בעתיד, הן אלו שיצמיחו ויביאו את ההצלה. בסוף הוא מדבר על יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי, ומסביר שהגאולה מגיעה בשני שלבים: קודם כל תבוא ההצלה האישית והגופנית של האדם, ומיד אחריה תופיע גם הישועה הרוחנית והשלמה מאת ה׳.
תהלים, פרק מ״ג, פסוק ה׳
מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֢י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵאלֹהָֽי׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.