תהלים, פרק ס״ב, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שהרגשתם עצובים או מודאגים, והיה לכם סוד שהתביישתם לגלות אפילו לחבר הכי טוב שלכם? דוד המלך פונה אל העָם שלו, לאנשים שעוברים תקופה קשה, ומלמד אותם מה כדאי לעשות במצב כזה. הוא קורא להם בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת. בניגוד לבני אדם שלא תמיד יכולים או יודעים איך לעזור לנו, על ה׳ אפשר לסמוך תמיד, בכל מצב. דוד מזכיר שכאשר כולם מתפללים יחד, התפילה חזקה מאוד ומתקבלת. אבל למרות הכוח של כולם ביחד, כל אחד צריך גם קשר אישי עם ה׳, ולכן דוד מבקש שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם. הכוונה היא שאנחנו יכולים לפתוח את הלב שלנו לגמרי. לפני ה׳ אין ממה להתבייש, ואפשר לספר לו את כל מה שמציק לנו עמוק בפנים. דוד מסביר שהסיבה שאנחנו יכולים לסמוך עליו כל כך היא שאֱלֹהִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה. כל הגנה שאנשים נותנים לנו היא זמנית, אבל ה׳ הוא מקום מסתור והגנה אמיתי שנשאר לנצח. דוד אפילו כולל את עצמו ואומר "לנו", כדי להבטיח לכולם שעל ידי תפילה וביטחון, ה׳ תמיד ישמור עלינו.