תהלים, פרק ס״ב, פסוק י׳

קרה לכם פעם שסמכתם על מישהו שיעזור לכם, ובסוף הוא פשוט לא הצליח לקיים את ההבטחה שלו? לפעמים אנחנו חושבים שאנשים חזקים יכולים לפתור לנו את כל הבעיות, אבל האמת היא שאסור לנו לבטוח רק בבני אדם, כי בני אדם הם זמניים וחולפים. יש שני סוגים של אנשים בעולם. מצד אחד יש בְּנֵי אָדָם, שהם האנשים הפשוטים והרגילים. מצד שני יש בְּנֵי אִישׁ, שהם האנשים הגדולים והחשובים. היינו חושבים שעליהם אפשר לסמוך בעיניים עצומות, אבל נאמר עליהם שהם כָּזָב. המילה הזו לא אומרת שהם שקרנים, אלא שהם משהו שלא מחזיק מעמד לאורך זמן. זה בדיוק כמו מעיין מים שפתאום מתייבש. גם ההבטחה של האדם הכי חשוב בעולם יכולה בסוף לא להתקיים, כי כולנו רק בני אדם. כדי להסביר כמה הכוח שלנו קטן, יש כאן משל יפהפה. תארו לעצמכם כף מאזניים. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד, כלומר, אם ניקח את כל בני האדם בעולם ונניח אותם על צד אחד של המאזניים, ועל הצד השני נניח רק "הבל", שזה כמו נשימה קטנה של אוויר או ריקנות, בני האדם יהיו קלים יותר! הכף שעליה מונחים האנשים פשוט תעלה למעלה מרוב שהיא קלה. אפילו אם כל האנשים יתאספו ויפעלו יָחַד, אין להם שום משקל או כוח אמיתי לעומת ה'.