יצא לכם פעם לטייל בטבע אחרי שירד הרבה גשם ולראות איך הכל פתאום מתעורר לחיים? תארו לעצמכם מראה מרהיב שבו כל הנוף הופך לירוק ומלא בשמחה. המילים לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן מתארות את המישורים והשדות הרחבים. הם מתמלאים בכל כך הרבה כבשים שבאות לאכול את הדשא הטרי, עד שזה נראה ממש כאילו האדמה לובשת על עצמה בגד חם עשוי מצמר. באותו הזמן, וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר. השטחים הנמוכים, שנקראים עמקים, מתכסים ונעטפים לגמרי בגידולי תבואה. למרות שירד המון גשם והמים הצטברו למטה בעמק, התבואה לא נהרסה בכלל אלא צמחה בצורה נפלאה. מתוך כל השפע והברכה האלה, יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ. כולם כל כך שמחים ומלאים בהכרת הטוב, עד שהם מריעים ושרים. אפילו הטבע עצמו מצטרף לחגיגה, וכאשר הרוח נושבת בין שיבולי התבואה המלאות, הן משמיעות קול רשרוש שנשמע בדיוק כמו שירה נעימה.
תהלים, פרק ס״ה, פסוק י״ד
לָבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים ׀ הַצֹּ֗אן וַעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ־בָ֑ר יִ֝תְרוֹעֲע֗וּ אַף־יָשִֽׁירוּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.