קרה לכם פעם שראיתם משהו כל כך מדהים וגדול, עד שפשוט לא מצאתם מילים לתאר אותו? זה בדיוק מה שקורה כשאנחנו מנסים להבין את הגדולה של ה׳. אנחנו מאוד רוצים לשבח ולהלל אותו, אבל מבינים ששום מילה שלנו לא באמת תספיק. לכן המילה דֻֽמִיָּ֬ה, שפירושה שתיקה, היא כל כך חשובה כאן. כשאנחנו אומרים לְךָ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה, אנחנו מתכוונים שהשתיקה היא בעצם השבח הכי גדול וגבוה שיש. ה׳ הוא כל כך עצום, שאם ננסה להשתמש בהרבה מילים, אנחנו רק נקטין את העוצמה שלו. העמידה שלנו בשקט ובהשתאות מול ה׳ היא התהילה האמיתית.
מכיוון שמילים לא תמיד מספיקות, הפסוק ממשיך ואומר וּלְךָ יְשֻׁלַּם־נֶדֶר. זה אומר שבמקום לדבר הרבה, עדיף פשוט לעשות ולקיים את ההבטחות והמעשים שלנו כלפי ה׳. ואם תשאלו למה בכלל צריך להגיד את הנדר וההבטחה שלנו בקול, הרי ה׳ יודע מה אנחנו חושבים גם בשתיקה? התשובה היא שאנחנו אומרים זאת בקול בשביל עצמנו, כדי שנתחייב באמת לעשות את המעשה ולא נתחרט. קיום הנדר מראה שיש לנו ביטחון מוחלט בה׳ ואנחנו יודעים בוודאות שהוא יעזור ויושיע אותנו.