שנת ברכה ושפע ניכרת ביופייה ובפירותיה, ונדמית כשנה שזכתה לכתר מלכותי מאת ה'. המילים עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ מבטאות את האופן שבו ה' מייפה ומקיף את השנה בכל מיני הצלחה, תבואה ופירות [רד"ק, מצודת דוד, מאירי]. ברכה זו אינה חולפת, אלא נמשכת ומלווה את השנה כולה [ביאור שטיינזלץ]. ביטוי זה ממחיש כיצד שנה שבה ה' חפץ להיטיב ולתת גשמים, בולטת ומובדלת משאר השנים, ממש כפי שמלכה עטורת כתר בולטת בקרב נערותיה [אבן עזרא].
המשך הפסוק, וּמַעְגָּלֶיךָ, גוזר את משמעותו מהמילה מעגל, המציינת דרך עקיפה וסיבובית [מצודת ציון, מלבי"ם]. הפרשנים מציעים מגוון דרכים להבנת דימוי זה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמעגלים הם העננים, אשר נעים במעגלי השמיים ורצים כביכול בדרכי ה' כדי להוריד גשמי ברכה למקום שאליו הם נשלחים. מנגד, יש המפרשים כי המעגלים הם השמיים עצמם [רש"י], או לחלופין המקומות הפיזיים בארץ שבהם נקווים ומתחברים מי הגשמים [אבן עזרא]. גישה שונה לוקחת את המעגל אל המרחב הגיאוגרפי, ורואה בו דימוי למדבריות שבהם רועי הצאן הולכים בדרכים סיבוביות בחיפוש אחר מרעה, הרחק מהדרך הישרה של מקומות הישוב [מלבי"ם]. פירוש נוסף ורחב יותר מייחס את המעגלים למעגל האירועים ונסיבות הזמן שמתחוללים בעולם [ביאור שטיינזלץ].
כל אותם מעגלים, בין אם הם עננים, שמיים או מאורעות החיים, יִרְעֲפוּן, כלומר יטפטפו ויזילו, דָּשֶׁן, שהוא שומן, עשירות ודברים משובחים [רוב הפרשנים]. כך נוצרת תמונה שלמה של שפע אלוהי, היורד ממרומים ומעטר את הארץ ואת מעגל השנה כולה בברכה דשנה ופורייה.