תהלים, פרק ס״ה, פסוק י״ג

שמתם לב פעם איך האדמה נראית שונה לגמרי אחרי שיורד גשם טוב? פתאום הכל הופך מיבש לחי וירוק. הגשם והברכה לא נשארים רק במקומות שבהם אנשים גרים, אלא מגיעים גם למקומות רחוקים ושוממים. המילים נְאוֹת מִדְבָּר מתארות אזורי מרעה מיוחדים שנמצאים הרחק במדבר, לשם הרועים מביאים את הצאן שלהם כדי לאכול. כשהשמיים יִרְעֲפוּ, כלומר יטפטפו ויורידו גשם על המקומות האלה, יצמח שם עשב טרי והחיות יוכלו לשתות ולשבוע. החלק השני, וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה, מצייר לנו תמונה מקסימה של הטבע. המילה גיל פירושה שמחה. האם גבעות יכולות לשמוח או להתלבש? כמובן שלא, אבל זו דרך יפה לתאר את מה שקורה להן. כשיש יובש, הגבעות נראות עצובות וריקות, אבל כשהגשם יורד, הן כאילו חוגרות ולובשות בגד חדש ושמח שעשוי ממרבדים של דשא, עשב ותבואה שמכסים אותן מכל עבר.