תהלים, פרק פ׳, פסוק י״ב

עם ישראל מדומה לגפן בשיא פריחתה, אשר תְּשַׁלַּח ומרחיבה את השפעתה למרחקים. ענפיה הבוגרים, הנקראים קְצִירֶהָ, התפשטו מערבה עַד יָם, הוא הים הגדול, ואילו יוֹנְקוֹתֶיהָ, שהם הענפים הרכים והצעירים, הגיעו מזרחה וְאֶל נָהָר פרת, וכך שורטטו גבולות הארץ בהתאם להבטחת ה'. מנגד, יש המצמצמים התפשטות זו לגבולות הקדושה הפנימיים בלבד, ולפיהם הנהר המזרחי הוא הירדן. לפי תפיסה זו, הענפים הרכים המגיעים אל הנהר מייצגים את השבטים שמעבר לירדן, אשר אינם חורגים למקומות טומאה אלא ממשיכים לינוק את חיותם הרוחנית מטבורה של ארץ ישראל.