המשורר פונה אל ה' בתחינה שישוב להגן על וכנה אשר נטעה ימינך, כלומר על השתיל והבסיס היציב שהוא בעצמו נטע, המסמל את עם ישראל, את ארצו או את בית המקדש. הבקשה מתייחסת גם ועל בן, מונח בוטני המתאר ענף של גפן, אך במישור הלאומי רומז לעם ישראל, ליעקב שנבחר על פני עשו, או לדוד המלך. המשורר מזכיר כי בעבר ה' כבר חיזק, חיבק והכניס בברית את הנטיעה הזו כאשר אמצתה לך. מתוך כאב על כך שכעת נראה כי הנטיעה ננטשה, עולה התחינה לה' לשוב ולהשגיח עליה.
תהלים, פרק פ׳, פסוק ט״ז
וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.