מתוך הלחץ והגלות עולה תחינה דחופה אל ה', אלוהי המלאכים ומערכות מעלה, אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שישוב אלינו עתה, שׁוּב נָא, ויראה בסבלנו. למרות הפער בין ה' הנישא למעלה לבין העם השפל בארץ, הבקשה היא שלא יסתפק בהנהגת עולם המלאכים, אלא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מטה אל הארץ. המשורר מבקש מה' להשגיח, לטפל ולזכור לטובה, וּפְקֹד, את עם ישראל המדומה לגֶּפֶן, כדי להגן עליו מרמיסת זרים. המילה זֹאת משמשת כתזכורת לכך שזוהי אותה הגפן שה' בעצמו הוציא ממצרים, והיא זו שמקיימת את העולמות כולם בזכות התורה שקיבלה.
תהלים, פרק פ׳, פסוק ט״ו
אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.