תהלים, פרק פ״ה, פסוק א׳

קרה לכם פעם שתיקנתם משהו שנשבר, אבל אחרי כמה זמן הוא שוב התקלקל כי התיקון לא היה מספיק חזק? המזמור שלנו, שפותח במילים לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח, הוא בעצם תפילה מיוחדת שנכתבה ברוח של נבואה. הוא מדבר על התקופה שבה עם ישראל חזר לארץ ישראל מגלות בבל והתחיל לבנות את בית המקדש. למרות שהשמחה הייתה גדולה, הגאולה הזו לא הייתה מושלמת. למה? כי בני ישראל עדיין היו תחת שלטון של מלך זר, מלך פרס, והחזרה לארץ קרתה בזכות אישור שלו ולא על ידי ניסים גלויים מאת ה'. בנוסף, ה' סלח להם על החטאים, אבל הסליחה הזו הייתה זמנית, והחטאים רק הוסתרו ולא נמחקו לגמרי. בגלל שהגאולה ההיא לא הייתה שלמה, המזמור משמש כתפילה גם עלינו, על הגלות הארוכה שאנחנו נמצאים בה היום. המשורר מבקש מה' שהגאולה העתידית שלנו תהיה שונה. הוא מתפלל לגאולה שלמה ואמיתית, שבה נהיה חופשיים לגמרי ולא נהיה כפופים לאף מלך בשר ודם, שבה החטאים והכעס ייעלמו מהעולם לחלוטין, ושהישועה הזו תישאר איתנו לנצח.