תארו לעצמכם תחושה של חזרה הביתה אחרי שהייתם רחוקים המון זמן, ואת החיבוק החם והאוהב שאתם מקבלים כשאתם נכנסים בדלת. זו בדיוק התחושה שעליה מדובר כאן. בעבר הרחוק, עם ישראל היה רחוק מהבית שלו, בגלות בבל, אבל ה׳ בחר להחזיר אותם הביתה באהבה גדולה. המילה רָצִיתָ מבטאת את החיבה והרצון הטוב של ה׳ כלפי ארץ ישראל. כאשר כתוב שַׁבְתָּ שְׁבִית, הכוונה היא שה׳ לקח את העם שהיה בשבי בארץ זרה, והחזיר אותו למצבו הטוב והרגיל.
אבל החזרה לארץ היא לא רק מסע בדרך, אלא גם התחלה חדשה ונקייה. כדי שהארץ תהיה מבורכת וירדו בה גשמים, ה׳ היה צריך לסלוח לעם ישראל על הטעויות שלהם. איך הוא עשה את זה? מתוך רחמים עצומים, ה׳ בחר פשוט לשכוח את החטאים שלהם. הוא התייחס לטעויות שלהם כאילו הם עשו אותן בטעות ובלי כוונה רעה, וכך סלח וניקה אותם לגמרי. כשאנחנו נזכרים בחסד העצום הזה שה׳ עשה בעבר, זה נותן לנו תקווה וביטחון להתפלל ולבקש ממנו שגם היום הוא ימשיך להאיר לנו פנים, לסלוח לנו ולשמור עלינו קרובים אליו.