השלמת תהליך הצמיחה והברכה מתרחשת כאשר ישנה התאמה ומפגש בין השפע היורד מן השמים לבין תגובת הארץ מלמטה [מלבי"ם].
המילה גַּם בפתיחת הפסוק זוכה למספר התייחסויות. יש המבארים כי כשם שבני האדם עושים את הטוב, כך גם ה' ישיב להם וייתן את הטוב [רד"ק]. גישה נוספת מסבירה שמלבד השכר הרגיל על מעשי האדם, ה' יוסיף וייתן גם את הטוב שהבטיח להעניק בחסדו [מצודת דוד].
לגבי מהותו של הַטּוֹב שה' נותן, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בגשם היורד מן השמים. פירוש זה נשען על הבטחת התורה "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר" [רש"י, רד"ק, אבן עזרא]. שפע זה מוענק לכול [ביאור שטיינזלץ], ומטרתו היא לאפשר לארץ להצמיח את גידוליה.
כתוצאה מירידת הגשם, וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ, כלומר תוציא את תבואתה ואת פריה [מצודת ציון]. בכך באה לידי גמר הברכה, הארץ מגיבה לשפע העליון, ולבני האדם לא יחסר עוד כל טוב [רד"ק].