תהלים, פרק צ׳, פסוק י״ז

בקשה להשראת שכינה, שפע של טובה ומתק מאת ה', שיהוו נֹעַם על פעולותינו. התחינה היא שהברכה תשרה קודם כל עָלֵינוּ, בני האדם הפועלים בידיים טהורות, ורק לאחר מכן על יצירתנו, שכן השראת השכינה על המעשה מותנית בטהרת העושים אותו. אנו מבקשים וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ כדי שפעולותינו הרוחניות יתבססו בתוך נפשנו ממש ויעניקו לנו יציבות. החזרה על הבקשה בסיום, וּֽמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ, משלבת תפילה להצלחה נטולת תקלות בתהליך העשייה, יחד עם שאיפה לתוצאה סופית שלמה, מאוזנת ומועילה.