נצחיותו המוחלטת של ה' קודמת לזמן ולבריאה, עוד בְּטֶרֶם נבראו ויֻלָּדוּ הָרִים, הנתפסים כמבנים העתיקים והיציבים ביותר בטבע. קדימות זו חלה גם טרם נוצרה וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ על אזוריה השוממים, וְתֵבֵל המכוונת לאזורי היבשה המיושבים, כאשר ההתמקדות בארץ נועדה להדגיש את היותה מקום כלה וזמני. הווייתו של הבורא שרירה וקיימת לנצח, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם, מטרם שהיה העולם ועד סוף הימים. פער זה בין הבורא הנצחי לאדם השברירי מסוכם בהכרזה אַתָּה אֵל, תואר המדגיש את כוחו ויכולתו המוחלטת של ה', ויש המפרשים אותו כביטוי למידת החסד התמידית שהוא מעניק לברואיו.
תהלים, פרק צ׳, פסוק ב׳
בְּטֶ֤רֶם ׀ הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ וַתְּח֣וֹלֵֽל אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑ל וּֽמֵעוֹלָ֥ם עַד־ע֝וֹלָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.