יצא לכם פעם לעמוד מול הר ענק ולחשוב כמה זמן הוא כבר נמצא שם? ההרים נראים לנו כמו הדבר הכי חזק ועתיק בטבע. אבל האמת היא שה' היה קיים הרבה בְּטֶרֶם ההרים נוצרו. המילה יֻלָּדוּ פירושה נבראו, כלומר ה' היה שם עוד לפני שההרים בכלל נבראו. הוא היה קיים גם לפני המעשה שנקרא וַתְּחוֹלֵל, מילה שמשמעותה יצירה, כלומר לפני שה' יצר את העולם שלנו.
הכתוב משתמש בשתי מילים כדי לתאר את העולם: אֶרֶץ שהיא השטח הריק שאין בו בני אדם, והמילה וְתֵבֵל שהיא המקום המיושב שבו אנשים גרים. הסיבה שמדובר כאן דווקא על הארץ ולא על השמיים, היא כדי להזכיר לנו שאנחנו, בני האדם, חיים בעולם שבו דברים משתנים ובסוף חולפים.
לעומתנו, ה' קיים תמיד. המילים וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם מסבירות שה' היה קיים עוד לפני שהעולם התחיל, והוא יהיה קיים לנצח נצחים. לכן אנו פוגשים בסוף את המילה אֵל, שמתארת כוח וחוזק עצום. המילה הזו מראה לנו את ההבדל הגדול בין ה' החזק והנצחי, לבין בני האדם שהם הרבה יותר עדינים וזמניים.