תוחלת החיים הרגילה של האדם קצרה ומסתכמת לרוב בשִׁבְעִים שָׁנָה, ואִם בִּגְבוּרֹת, כלומר אם חסונו הטבעי רב, עשוי הוא להגיע לשְׁמוֹנִים שָׁנָה. עם זאת, גם שנות השיא, ההצלחה והכוח, שנקראות רָהְבָּם, אינן אלא עָמָל וָאָוֶן, יגיעה לריק ורדיפה חומרנית שאינה מותירה פנאי לשוב אל ה'. בסופו של דבר החיים נכרתים וחולפים במהירות, כִּי גָז חִישׁ, ואנו נעלמים אל הקבר כהרף עין וכעוף נודד, וַנָּעֻפָה. קטיעה מהירה זו מותירה אותנו לעיתים באפלה לגבי הנהגת ה', בפרט כאשר צדיקים ממהרים להשלים את ייעודם ומסתלקים צעירים מן העולם.
תהלים, פרק צ׳, פסוק י׳
יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רׇהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.