כל ימינו נעלמים ואובדים תחת כובד כעסו של ה', כך שהם פנו בעברתך בשל קשיי העוני והגלות או בעקבות גזירת המוות על האנושות. בעוונותינו אנו גורמים לכך שכלינו שנינו במו ידינו, ומאבדים את ההזדמנות לצבור זכויות ומעשים טובים. שנות חיינו חולפות במהירות כמו הגה, כדיבור היוצא מן הפה שברגע שהוא נאמר הוא מסתיים ואינו מותיר כל רושם. כך החיים הופכים לסיפור ריק על העבר, ונעלמים בשטף הזמן בהתאם לגזירה האלוהית שקצבה אותם מראש.
תהלים, פרק צ׳, פסוק ט׳
כִּ֣י כׇל־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ־הֶֽגֶה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.