תהלים, פרק צ״ד, פסוק י״ח

ברגעי סכנה ומשבר, אִם אָמַרְתִּי וחששתי בלבי כי מָטָה רַגְלִי והיא נוטה ליפול ולקרוס, הביטחון בה' הוא העוגן שמייצב את האדם ומונע ממנו למעוד בפועל. ההבטחה כי חַסְדְּךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵנִי, כלומר יתמוך בי ויעזור לי להישאר עומד, מעניקה כוח להחזיק מעמד מול איום קיומי או קושי לאומי כמו תקופת הגלות. במישור הפנימי, תמיכה אלוהית זו שומרת על האדם מלהיכנע ליצרו הרע, ואף מתבטאת ביכולתו להרגיש חרטה וצער אם נכשל בחטא בשוגג, התעוררות שבלעדיה לא היה שם לב כלל למעשיו.