קריאה נוקבת מופנית כלפי אלו המטילים ספק בהשגחת ה' וטוענים כי הוא אינו קולט פרטים גשמיים ומעשים של בני אדם. המשורר פונה לפתאים וחסרי הידע, שהם הבֹּעֲרִים בָּעָם, ודורש מהם בִּינוּ, כלומר שימו לב והבינו את המציאות ברמה בסיסית. לעומתם, הכְּסִילִים הם אנשים בעלי דעת שתאוותיהם מעוורות אותם או שהם מואסים במכוון בתורה. כלפי קבוצה זו מופנית דרישה שכלית גבוהה יותר בשאלה המבטאת תמיהה וייאוש, מָתַי תַּשְׂכִּילוּ, שמשמעותה עד מתי תמשיכו בסכלותכם ולא תכירו בכך שמי שיצר את איברי החושים בהכרח מבין ויודע הכול.
תהלים, פרק צ״ד, פסוק ח׳
בִּ֭ינוּ בֹּעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.