קריאה לבורא עולם להתגלות במלוא עוצמתו כשליט הבלעדי של העולם, ולעשות משפט צדק באלו המרימים את ראשם בגאווה. הבקשה הִנָּשֵׂא משמעותה התרומם, התגלה והראה את רוממותך, בהיותך שֹׁפֵט הָאָרֶץ, כלומר המושל והשולט בה. מתוך עמדה זו, מתבקש ה' הָשֵׁב גְּמוּל על גֵּאִים, כלומר להעניש את המתגאים ולשלם להם כגמול מעשיהם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
הקריאה לה' להתנשא עומדת בניגוד ישיר וכתגובה לגאוותם של הרשעים [אבן עזרא]. מטרת ההתרוממות האלוהית היא להמחיש לאותם גאים כי ה' הוא הרם והנישא באמת, ובכך להשיב להם את עונשם [רד"ק]. מעבר לכך, מוסבר כי ה' ואדם גאוותן אינם יכולים לדור יחד בעולם. לכן, הבקשה היא שה' יתנשא בעצמו, מה שימנע מהרשעים להתגאות ויביא להכחדתם, שכן אי אפשר שיהיו שני מתגאים בעולם [אלשיך]. גאוותם של רשעים אלו אינה רק כלפי אדם, אלא היא התרסה וגאווה המכוונת כלפי ה' עצמו [מצודת דוד].
קיימות מספר דרכים להבנת אופי ההתערבות האלוהית המבוקשת כאן [אלשיך]. דרך אחת מציעה כי אף אם טרם הגיעה העת לנקמה שלמה ומוחלטת בגויים, הבקשה היא שה' לפחות יופיע ויתגלה באופן חלקי. גישה אחרת מסבירה כי גם אם עם ישראל עדיין אינו זכאי בדין לכך שה' ייפרע מהאומות על הרעה שעשו לו, הרי שהבקשה היא שה' יסתלק מתפקידו כשופט בסכסוך שבין ישראל לעמים, ויעניש את הגאים אך ורק על עצם גאוותם וחוצפתם כלפיו. רובד נוסף של פירוש נוגע למידות ההנהגה האלוהית: מכיוון שפעולה מתוך מידת הרחמים מאריכה אפיים ומעכבת את העונש, הבקשה היא שמידת הדין, המגולמת בכינוי "שופט הארץ", תתרומם מן הגלות ותפעל מיד וללא עיכוב נגד המתגאים.