כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן, אותם פושעים הגורמים סבל לאחרים, משמיעים נגד ה' דיבורים קשים ויהירים המוגדרים כעָתָק. דבריהם מתחילים כמעיין נובע של מחשבות כאשר הם יַבִּיעוּ אותן החוצה, ומתרחבים לטענות מסודרות כשהם יְדַבְּרוּ באופן תמידי. בעקבות זאת הם יִתְאַמְּרוּ, כלומר משתבחים ומתגאים כמו הענף העליון באילן מתוך ביטחון עצמי מדומה. כאשר הם רואים שאינם נענשים על דבריהם, הם מסיקים שאין השגחה אלוהית ואף משתמשים בהיעדר העונש כהוכחה פילוסופית לכך. כפירה זו מעניקה להם תחושת עליונות שמתורגמת לעשיית רע בפועל ולפגיעה בחלשים ללא חשש.
תהלים, פרק צ״ד, פסוק ד׳
יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִ֝תְאַמְּר֗וּ כׇּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.