תהלים, פרק צ״ד, פסוק י״ט

כאשר האדם מוצף בְּרֹב שַׂרְעַפַּי, כלומר במחשבות רבות של תוגה, צער ומבוכה המשתוללות בְּקִרְבִּי, הוא חווה סערה פנימית קשה. מחשבות מייסרות אלו עשויות לנבוע מקשיים אישיים, מסבלות הגלות של עם ישראל, או משאלות על חוסר הצדק והצלחת הרשעים בעולם. לנוכח הספקות והכאב, תַּנְחוּמֶיךָ מביאים את הרוגע האמיתי, מתוך ההישענות על ההבטחה שה' מקשיב, לא יעזוב את עמו, ולבסוף יעשה משפט צדק. נחמה אלוהית אקטיבית זו פועלת על האדם עד שיְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי, כלומר היא מרגיעה את הנפש וממלאה אותה בשמחה ובעונג.