שיר השירים, פרק ג׳, פסוק ז׳

הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה היא מקום מנוחתו של המלך, המוקף במעגלי אבטחה של שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים. שמירה קפדנית זו נועדה להגן על אהובתו מפני שודדי לילה מתוך אהבה עזה, או לחלופין מעידה על שקיעתו של המלך החי בפחד מתמיד מפני שדים. כמשל רוחני, המלך הוא ה', והמיטה מסמלת את המרחב שבו שורה השכינה, כמו אוהל מועד וארון הברית. הגיבורים המקיפים אותה מייצגים את מאות אלפי בני ישראל, את משמרות המקדש המגינות על האומה, או את חברי הסנהדרין הנלחמים את מלחמתה של התורה.